מאמר מאת: אנה רדיס
ציורי נשים: ציורי גוף של אישה וציורי דיוקן
אף פעם לא נמאס לי לצייר נשים, בטוחה ששמת לב אם את עוקבת אחרי ברשתות החברתיות. הקדשתי למין היפה שלנו קולקציה שלמה, בה ניתן למצוא נשים שונות ומגוונות. פורטרטים סוריאליסטים עם שילובי פרחים וצמחים, ציורי גוף עם שילובים של רקעים אבסטרקטיים, ציורי פנים מינימליסטיים וגם קצת ציורי עירום.
רוב הציורים בקולקציה מבוצעים בצבעי מים ואקריליק ובחלקם יש נגיעות קטנות של דיו, טושים וגם עפרונות. כבסיס ליצירה לרוב אני בוחרת בנייר ולפעמים בקנבס אבל בגלל שתהליך היצירה הוא תהליך מאוד דינמי בעיני, אני שומרת על ראש פתוח מוכנה לנסות תמיד חומרים חדשים לצייר איתם או עליהם.
נשים שלי…ברובן הן נשים שמחות, מאושרות, עדינות, תמיד עוצמתיות וחלקן אפילו קצת מסתוריות. אני יוצרת אותן כדי לשמח אותך ולעודד אותך זו בעצם מטרת האמנות שלי, אני מעדיפה להתרכז בטוב, כי מה שמתמקדים בו גדל.
מי הנשים האלה והאם הן קיימות באמת?
אז התשובה היא כן, הן קיימות! רק לא ממש במובן הפיזי, אלה לא נשים אמיתיות והן גם לא העתק של אף תמונה, אני אוהבת להמציא נשים ובמיוחד פנים חדשות. אז איפה הן כן קיימות? הן קיימות בתוכי ובתוכך, כי הן רק המחשה של רגשות ותחושות, שכל אחת מאיתנו מכירה וחווה או רוצה לחוות…שמחה, אושר, אהבה, תשוקה, שלווה ועוד.
איך מתחיל תהליך היצירה?
רעיון ליצירה נבנה בשלבים, שלב ראשון- לב/רגש, שני- ראש/דמיון, שלישי- ידיים/ביצוע.
רגש
ניצוץ ראשוני של היצירה הוא בעצם הרצון להעביר תחושה מסוימת או במילים יותר פשוטות רצון לצייר רגש על דף. לפעמים זה מתפרץ בתוכי ולפעמים אני צריכה זמן להתבשל, בדיוק כמו בחיים האמיתיים. זהו שלב שהכי קשה להסביר אותו במילים, כי אלה לא פעולות יזומות, טכניות או ברורות, אלא פשוט רגש שנוצר.
ברגע שאני שלמה עם הכוונה והמסר שאני רוצה להעביר, אני עוברת לשלב הדמיון.
דמיון
את תופתעי…אבל בהתחלה אני בכלל לא מדמיינת אישה. אני רק מנסה לקשר רגש לצבעים וגוונים, להרכיב וריאציות בראש, לדמיין רקעים ואובייקטים נוספים שיתמכו בתחושה ובמסר שבחרתי שבלב הראשון, רק בסוף אדמיין הבעת פנים או מנח גוף…רק כאשר הראש והלב מתחברים ואני מבינה שיש לי את זה. רק אז אפשר להתחיל בשלב המעשי!
ביצוע
לוקחת דף נייר עיפרון ומחק ומניחה מולי, מארגנת את הצבעים, בוחרת מכחולים שיתאימו לגודל ואופן ביצוע היצירה וממלאה כמה צנצנות זכוכית של מים, כדי שהמים תמיד יהיו נקיים. בכל ציורי נשים במיוחד בציורי פנים, תמיד מקפידה לעשות סקיצה מדויקת בעפרון לפני ביצוע בצבע, למה? כי כל שינוי קטן בפנים, בזוית הפה, במבט או במנח הגוף ישנה את המשמעות ואת המסר. אני לא רוצה שתרגישי עצובה, אם התכוונתי להעביר רגש של שמחה:). לפעמים התהליך היצירה זורם ולפעמים ממש לא, יש יצירות שסיימתי כאילו על "נשימה אחת" וכאלה שציירתי שוב ושוב. אבל לרוב זהו תהליך כיפי ואפילו קצת רוחני, אני מתנתקת מכל הסביבה, מתרכזת רק במה שמציירת, לא שומעת ולא רואה כלום מסביבי.
קראתי לשלב הזה שלב הביצוע אבל זה רק בשביל ההסבר, מבחינתי הביצוע מתחיל כבר בשלב הראשוני בלב. זה מעניין אבל אני חושבת שאת כצופה עוברת את תהליך הפוך ממני, מהסוף להתחלה. את רואה את הציור, אחר כך את מדמיינת משהו ורק בסוף את מרגישה.
קצת על פרשנות…
היופי באמנות ובחיים בכלל שכל בן אדם רשאי לפרש את מה שהוא רואה בדרך שלו. אנחנו חיות בתוך עולם של פרשנויות, אובייקטיביות וסובייקטיביות אבל זה באמת נדיר שתרגישי משהו אחר ממה שתכננתי להעביר. במיוחד בציורי נשים, מכיוון שהרגש המדויק מזוקק בתוך צורה, מנח גוף, צבעים, גוונים והבעות פנים.
מטרת העל של הציורים שלי
אני מציירת את הנשים האלה כדי לתת לך השראה, להראות לך את כל התכונות שכבר נמצאות בך ואני רק מזכירה לך שהם שם. אנחנו לפעמים שוכחות שקיימת בנו איזה תכונה, לפעמים צריך לעורר אותה לתרגל אותה וגם להסתגל אליה. יש את המשפט המוכר FAKE IT UNTIL YOU MAKE IT מכירה? אז משהו כזה…גם אם את היום עצובה וחסרת ביטחון עצמי או עצבנית, אני מאמינה שאמנות יכולה להשפיע עלייך, גם אם זו רק יצירה תלויה על הקיר. אם הצלחתי לשפר את ההרגשה שלך אפילו לשניה, אני את שלי עשיתי.