ציורי בעלי חיים: דוב קוטב שלי

מאמר וציורים מאתר: אנה רדיס

איך נוצר הציור הזה, למה דווקא דוב עם פרחים? איך אני בוחרת נושא לציור? מה הם שלבי ביצוע וחומרים שהשתמשתי בהם? אני רוצה לספר לך על המסע שאני עוברת כאשר אני יוצרת.

כל יצירה מתחילה מעיקרון – הכל אפשרי.

אני אוהבת לשלב דברים "שלא משתלבים" ולהמציא עולם שלא קיים. פרחים, אנשים ובעלי חיים משתלבים בציורים שלי כאילו הם אחד, הפרופורציה האמיתית בין האובייקטים לא חשובה ויש לי בחירה חופשית בצבע.

למה דווקא דוב ולמה עם פרחים?
יש לי רשימה ארוכה מאוד של בעלי חיים שעדיין לא ציירתי אבל ההחלטה את מי לצייר באותו הרגע באה מחיבור, אני משוטטת לי ברשת ופשוט מסתכלת על תמונות של בעלי חיים ומחכה שיהיה קליק. לפעמים זה לא קורה מיד, אז אני עוזבת וחוזרת עוד יומיים לחפש שוב.

אחרי שיש לי חיבור מושלם לנושא והפעם זה קרה עם דוב קוטב, אני מחפשת חומרים לקריאה, זה מוזר? אולי קצת…אבל אני תמיד רוצה להכיר את מי שאני מציירת. איפה הוא חיי, מה הוא אוכל, כמה הוא שוקל, מה הוא אוהב, מה ייחוד שלו וכו', בנוסף אני מחפשת המון תמונות, כדי להבין איך בנוי הגוף של הדוב שלי תמונה אחת לא מספיקה ולא שתיים, צריך המון תמונות מכל מיני זוויות וגם סרטוני וידאו.

זה מה שאני יודעת על דובי קוטב היום ומשתפת גם אותך:
דובי קוטב הם הטורפים היבשתיים הכי גדולים בעולם, הזכרים יכולים להגיע ל- 700 ק"ג במשקלם, פרוותם חלולה וחצי שקופה, היא מספקת להם הסוואה על רקע של שלג לבן וקרחונים. שכבת השומן מחממת אותם, זנבם קצר ואוזניים קטנות מקטינים איבוד חום לסביבה, ראשם קטן ומבנה גופם מותאם לשחייה והם שחיינים מצטיינים. דוב קוטב זו חייה יחידאית למעט בעונות הייחום, דובים אוהבים לצוד את טרפם ממארב פסיבי כי הם לא רוצים לבזבז אנרגיה, הם אוהבים לבדוק מול זכרים אחרים מי חזק יותר. דובי קוטב נמצאים בסכנה בגלל התחממות גלובלית והמסת הקרחונים.

אני חושבת שהתחברתי לדוב בגלל העוצמה שלו, היופי ואולי גם בגלל שהוא אוהב להתבודד…ככה בעצם נפלה החלטה סופית לצייר אותו.

תמיד לפני ביצוע ציור מורכב אני מכינה סקיצה, זו יכולה להיות סקיצה ידנית או סקיצה ממוחשבת. זה מאוד עוזר לי לבנות את הקונספט, לבדוק את החיבור בין הדברים/אובייקטים וגם להחליט על שילובי צבעים.

לאחר שאני מרוצה מהסקיצה מגיע שלב יותר טכני, חשוב להעביר במדויק את הסקיצה לציור בגדול על קנבס, זה כמובן קורה באופן ידני והתבוננות. אני לוקחת סרגל, עיפרון ומחק, מחלקת את הקנבס לכמה חלקים (ככה יותר קל לדייק ולמקם את האובייקטים במקום הנכון) ומציירת את האובייקטים. אני לא מעתיקה את כל הפרטים אלא רק את הקווים החשובים.

הפעם היתה תפנית ועשיתי מה שאני לא עושה בדרך כלל, לקחתי טושים סימנתי את הפרחים ואת הדוב בצבע על קנבס וזה עזר לי להבין אם אני מרוצה מהמיקום וגם מהשילוב בין הגוונים, דווקא אהבתי את זה ונראה לי שאני אאמץ את הרעיון הזה לציורים אחרים גם.

השלב האחרון של הביצוע הוא בעצם הנחת הצבע. תלוי בציור אבל אני אוהבת לעשות את השלב הזה עם הרבה הפסקות, חשוב לקחת פסק זמן ולהתבונן על הציור מרחוק. לפעמים אני מתרחקת מהציור, לפעמים אני מצלמת אותו ומסתכלת עליו בנייד ולפעמים אני עושה הפסקה של יום ולפעמים של כמה ימים. חשוב לעשות עצירות בגלל שהעיניים שלנו מתרגלות ותמיד נראה שחסר עוד משהו ועוד משהו, ככה לפעמים מגזימים ומוסיפים עוד פרטים, מיותרים. נורא קל להרוס ציור, צריך לדעת מתי לעצור.

היום אני יותר בשליטה, פעם זה היה קורה לי הרבה שהייתי חושבת "חבל שלא עצרתי אתמול" או "חבל שלא ניתן לעשות ctrl+z", כמו במחשב. היום אני הרבה יותר סלחנית כלפי עצמי, גם אם זה לא מושלם בעיניי, לא נורא. אף אחד ושום דבר לא מושלם בעולם הזה והשלמה עם החוסר שלמות זה דבר חשוב :).

אני מקווה שהצלחתי לספק הצצה קטנה לתוך הראש שלי ולהראות לך חלק מהמסע שאני עוברת כאשר אני יוצרת והנה הסרטון שצילמתי בשבילך.

בקרו כאן לרכישת ציורים מקוריים של אנה רדיס.

לציורי בעלי חיים בלבד לחצו כאן.